ביטוח תאונות אישיות

קרן פנסיה היא חיסכון לימי הפרישה ונועדה ל"החליף" את המשכורת או השכר שאדם הרוויח עד שפרש. כך מקבל החוסך לאחר פרישתו קצבה חודשית, כמו שבעבר קיבל משכורת חודשית בנוסף לשאר הקצבאות שמקבל או יקבל כמו קצבת זקנה מביטוח לאומי או קצבת נכות.

מאפיינים מיוחדים של קרן פנסיה

1. ערבות הדדית: המצטרפים לקרן פנסיה נקראים "עמיתים" ומה שמחבר ביניהם הוא עיקרון הערבות הדדית. כל חוסך מפקיד פנימה כספים שנצברים בקופה כללית משותפת ולא בחשבון אישי(בניגוד לביטוח מנהלים נניח). מנהלי קרן הפנסיה משקיעים את הכסף עבור העמיתים. מתוך הקופה המשותפת משלמים את התביעות של העמיתים – כלומר את הקצבה החודשית לאחר פרישה ואת פיצויי הביטוח למי שזכאי. לעמית יש חשבון, אך החשבון מגדיר את הזכויות של העמית ואת הסכומים שהפקיד לקופה המשותפת, ולא התחייבות לסכום כסף מסויים.
   לערבות ההדדית יש יתרונות: דמי ניהול ודמי ביטוח נמוכים. יש גם חסרונות: הסיבה לדמי הניהול הנמוכים היא שאין התחייבות על גובה הסכום שהעמית זכאי לו, ולכן אין וודאות לגבי סכום הקצבה שיתקבל. אחת לרבעון(3 חודשים) קרן הפנסיה בודקת את היחס בין הכסף שנצבר בה ובין תביעות העמיתים (לקצבאות, לתביעות ביטוח ולמשיכת כספים) וחישוב זה קובע את גובה התשלומים עד הבדיקה הבאה. כאשר התביעות ובעקבותיהן התשלומים לעמיתים מעטים, מגדילים את התשלום שמקבל כל עמית. מצד שני, כאשר יש מספר תביעות רב, או יש עמיתים המקבלים סכומים גבוהים מהצפוי או לאורך תקופה ארוכה מהצפוי, מתמעט הכסף לחלוקה, וכל עמית יקבל סכומים נמוכים יותר. התוצאה היא שאי אפשר לדעת מראש מה גובה הקצבה החודשית שתינתן בעת הפרישה, וגובה הקצבה משתנה במהלך תקופת קבלת הקצבה.

2. תקנון: התקנון מסדיר את היחסים בין קרן הפנסיה לעמיתים ואת התנהלות הקרן, כמו מיהו עמית, הזכויות, החובות, התנאים לקבלת קצבה או פיצוי מהביטוח. השימוש בתקנון במקום בחוזה הוא ייחודי לקופות גמל לסוגיהן כמו קרן פנסיה וקרן השתלמות. בכל שאר סוגי החיסכון והביטוח היחסים בין הלקוח והחברה נקבעים באמצעות חוזה. תקנון שונה מחוזה במספר דרכים:

• ההבדל המשמעותי בין חוזה(כמו בפוליסה) ותקנון: את התקנון ניתן לשנות ללא הסכמת העמית, והשינוי יחול עליו. אל דאגה, קרנות הפנסיה אינן רשאיות להכניס שינויים שרירותיים לפי רצונן. כל שינוי בתקנון מחייב את אישור הממונה על רשות שוק ההון.

• התקנון הוא אחיד לכל העמיתים בניגוד לחוזה שמייצג הסכמות יחודיות בין חברת הביטוח למבוטח. כשהקשר בין החברה והלקוח נקבעים על ידי חוזה, יש אפשרות לקבוע תנאים שונים וחוזים שונים המותאמים לרצונות של כל לקוח, אך בתקנון אין כזו גמישות. מה שכתוב בתקנון חל על כולם. אם כי, יש מקום לדון על גובה דמי הניהול.

• החל מ- 2018 המדינה קבעה את התקנון האחיד, המחייב את קרנות הפנסיה להתנהל לפיו, וגם יכולות להטיב עם העמיתים מעבר לכתוב בו. כלומר, עדיין יש הבדלים בין תקנוני קרנות הפנסיה, אך יש אוסף תנאים וזכויות יסודיים שכל קרנות הפנסיה חייבות לתת לעמיתיהם.

3. הבטחת תשואות מהממשלה: בניגוד לביטוחי המנהלים כאן הממשלה מעוניינת שקרנות הפנסיה לא יפסידו ויוכלו לשלם לחוסכים(לקחי העבר של הפנסיות הוותיקות), אך יש לכך עלויות על משלם המסים. הבטחת התשואה נעשית על ידי אג"ח ממשלתיות הנושאות ריבית קבועה וצמודות למדד, עם תשואה ריאלית של 4.86%, אך הבטחת התשואה היא חלקית בלבד, כדי לא להעמיס מידי על משלם המסים והמדינה: רוב אגרות החוב מופנות להגנה על כספי הפורשים שמקבלים קצבת פנסיה - 60% מכספי הפורשים מושקע באג"ח הממשלתיות ושאר 40% בשוק ההון, במטרה לשמור על יציבות וגובה הקצבאות (אך הצד השלילי הוא שאם החשבון ספג הפסדים גבוהים לפני הפרישה, מדיניות זו תקשה על יצירת רווחים גבוהים שיחזירו אותו לקדמותו). לעומת זאת, מי שעדיין חוסך ולא פרש זוכה להגנה קטנה יותר: השקעה באג"ח הממשלתיות רק ב-27% מהנכסים ורק עד תקרת הפקדה שנקבעה לכל חוסך. כלומר, גם מי שבחר במסלול עתיר מניות, יגלה שלפחות 27% מהחיסכון יהיה באג"ח ממשלתיות מיועדות. המדינה שוקלת דרכים אחרות להבטחת תשואה, ומסוף 2022 יש מנגנון נוסף להבטחת תשואה של 5.15% (מבוסס על השקעות בשוק ההון המקומי) המופעל לצד האג"ח הממשלתיות על אותם 27% מהכספים. אם הקרן עושה תשואה גבוהה יותר מ-5.15% היא מפקידה את העודף בקופה חיצונית ותשתמש בו כאשר אינה מצליחה להגיע לתשואה זו. בכל מקרה, הבטחת התשואה היא חלקית ואינה יכולה למנוע הפסדים בקרן פנסיה.

4. דמי ניהול: העמית משלם לקרן הפנסיה דמי ניהול משני סוגים. 1. דמי ניהול על הפקדות חודשיות. דוגמא: אם אתם מפקידים מידי חודש 1,000 ש"ח ודמי הניהול הם 2% מתוכם, הרי שבכל חודש קרן הפנסיה מקבלת 20 ש"ח מתוך 1,000 השקלים ואתם חוסכים רק 980 ש"ח. 2. דמי ניהול על סך החיסכון שנצבר על שם העמית.
קרנות הפנסיה ה"נבחרות" ברירת מחדל של משרד האוצר הורידו את דמי הניהול הממוצעים של כל קרנות הפנסיה, אז כדאי לבקש הנחה בדמי הניהול לפחות עד לממוצע שהקרן גובה. דמי ניהול נמוכים משמעותם יותר כסף הנצבר ומושקע לטובתכם.

5. תשלום קצבה חודשית: בעת הפרישה נערך חישוב הקובע מה גובה הקצבה החודשית שתשולם בשנים הבאות (ואם הקצבה עולה על סכום מסוים יש אפשרות לקבל את שאר החיסכון כסכום חד פעמי). סכום הקצבה החודשית נקבע על ידי חלוקת סכום החיסכון במקדם המרה שאותו מחשבים ביום הפרישה לגמלאות. מקדם ההמרה כולל בתוכו את דמי הניהול שממשיכים לשלם לקרן הפנסיה גם לאחר הפרישה . גובה מקדם ההמרה נקבע לפי:  הגיל בעת הפרישה, שנת הלידה, כמה שנים הפורש צפוי לחיות (תוחלת חיים) - כשלנשים ההנחה היא שהיא ארוכה יותר . תוחלת החיים חשובה כי הקצבה ניתנת לפי התקנון האחיד למשך כל חיי העמית. גורם משפיע נוסף הוא מסלול הורשה שהעמית בחר בעת הפרישה וקובע איך יחולק הכסף שנשאר בקרן הפנסיה לאחר פטירתו. מסלול הורשה קיים גם בפוליסות ביטוח של חברות הביטוח, אך רק בקרן פנסיה ניתן לשלב בין שני מסלולי הורשה: א. כמה קצבאות קדימה הפורש ירצה (בין 60 ל- 240, כלומר מקסימום 20 שנים קדימה). אם הוא נפטר לפני, המוטב שבחר יקבל את השאר. ב. פורש נשוי יכול לבחור כמה אחוזים מהכסף ירצה להשאיר כקצבה לבן זוגו לאחר מותו (30%-100%). ככל שתוחלת החיים גבוהה יותר, ובמסלול ההורשה נבחר מספר קצבאות מובטחות גבוה יותר ו/או אחוז קצבה גבוה לבן הזוג, מקדם ההמרה יהיה גדול יותר והקצבה החודשית קטנה יותר.

6. גובה הקצבה החודשית אינו קבוע:  בניגוד לביטוח מנהלים/תג' לעצמאי פעם בשנה הוא משתנה לפי מדד המחירים לצרכן ולפי התשואות או ההפסדים השנתיים וכן פעם ברבעון לפי המאזן המחושב בקרן הפנסיה, כמתואר למעלה. לפי העודף או הגרעון בקרן יוחלט האם הקצבה תגדל או תקטן עד לרבעון הבא בו יערך החישוב מחדש.

סוגי קרנות פנסיה

ישנם מספר סוגים של קרנות פנסיה, המתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: קרנות חדשות שפתוחות להצטרפות עמיתים חדשים, וקרנות ותיקות שלא ניתן להצטרף אליהן.

1. קרן פנסיה וותיקה: קרנות הפנסיה הוותיקות הוקמו במהלך שנות החמישים, כאשר חלקן נקלעו לגרעון אקטוארי בשנות השמונים (למרות הסדרי הבטחת תשואות על ידי אג"ח ממשלתיות על 93% מכספי החוסכים), הולאמו וכיום, מנוהלות על ידי גוף בשם "עמיתים". שאר קרנות הפנסיה הוותיקות שלא נקלעו לגירעון, מנוהלות היום באופן פרטי. קרנות הפנסיה הוותיקות סגורות להצטרפות החל מ- 1.1.1995. בקרן פנסיה וותיקה ההפקדות עבור העמית גדלות עם כל שנת וותק בקרן, עד לתקרה של 35 שנים שהיא שוות ערך להפקדות בגובה 70% ממשכורתו של העובד.
   גם בקרנות הפנסיה הוותיקות יש קצבת נכות לעמיתים - אך רק לעמית שאינו יכול לעבוד בכל עבודה שהיא ושרופא קרן הפנסיה קבע לו נכות של 30% ומעלה.
   קצבת השאירים בקרן פנסיה ותיקה דומה לקצבת השאירים הנהוגה בקרנות הפנסיה החדשות .

2. קרנות פנסיה חדשות הוקמו בשנות התשעים ונמכרו לחברות ביטוח, בנוסף לכמה קרנות שנפתחו על ידי בתי השקעות. ניתן להצטרף אליהן מ- 1.1.1995. קרנות הפנסיה החדשות מתחלקות לקרן פנסיה מקיפה וקרן פנסיה כללית.

• א. קרן פנסיה מקיפה: זו קרן הפנסיה המוכרת לנו מהפקדות החובה לפנסיה ושהמדינה מגנה עליה באמצעות אג"ח הבטחת תשואה. קרן פנסיה מקיפה נותנת לעמית קצבה חודשית לאחר פרישתו וכן מחייבת אותו לבחור מסלול ביטוח הכולל ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שאירים שהוא מעין ביטוח חיים.

• ב. קרן פנסיה משלימה שנקראת גם "קרן פנסיה כללית: קרן פנסיה משלימה פחות מוכרת מחברתה קרן הפנסיה המקיפה. הסיבה - ההפקדה אליה היא רשות ובדרך כלל מפקידים אליה רק כשסכום ההפקדה גבוה מתקרת ההפקדה של קרן פנסיה מקיפה.
  בדומה לקרן פנסיה מקיפה, גם קרן פנסיה משלימה פועלת לפי תקנון, מסלולי ההשקעה ומסלולי הביטוח דומים, נותנת לעמית קצבה חודשית לאחר הפרישה לגמלאות והטבות המס בעת המשיכה זהות. יש גם הבדלים - הגדול שבהם הוא שקרן פנסיה משלימה לא נהנית מהגנת מדינה לצמצום הפסדים וכתוצאה מכך גם אין תקרה לסכומי ההפקדה. עוד הבדל הוא בעניין הביטוח. עד יוני 2025 , לא היה מסלול ביטוח אוטומטי למצטרפים חדשים. מי שרצה - בחר מסלול ביטוח ומי שלא בחר, היה ללא מסלול ביטוח. מיוני 2025, גם בקרן פנסיה כללית יש מסלול ביטוח אוטומטי למצטרפים חדשים שלא בחרו מסלול ביטוח אחר. קרן פנסיה משלימה מקבלת רק כספים שעברו את תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה - לעתים כי החוסך בחר שהסכום הנוסף יועבר לקרן משלימה (למשל כי רוצה מסלול ביטוח) ולעתים כי הסכום המופקד לקרן המקיפה עבר את תקרת ההפקדה והגוף המנהל מחוייב במקרה כזה לפתוח קרן פנסיה משלימה למפקיד ולהעביר אליה את הסכום הנוסף.

חוק פנסיה חובה

כיום קיימת חובת הפקדה לפנסיה לשכירים ולעצמאים. החל מ-2008 מחוייב כל מעסיק להפריש לקרן פנסיה עבור עובדיו - לנשים מעל גיל 20 וגברים מעל גיל 21. העובדים רשאים לבחור את קרן הפנסיה בה הם מעוניינים, ואם לא בחרו, יופנו לקרן פנסיה ברירת מחדל. בנוסף, נקבע כי המעסיק מחויב להפריש כסף לטובת הפיצויים של העובד. נכון להיום, על המעסיק להפריש לפחות 18.5% מגובה מהשכר של העובד, כאשר 6% יהיו על חשבון העובד ו-12.5% על חשבון המעסיק (מתוכם, 6% לרכיב הפיצויים). מקסימום ההפרשות של העובד והמעביד לקרן פנסיה יהיו 22.83% משכר העובד (בתנאי שהסכום אינו יותר מ- 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. למשל, כאשר השכר הממוצע הוא 10,551 ש"ח, הפקדות העובד והמעביד ביחד לא יעלו על 20.5% מ- 21,102 ש"ח שהם 4,326 ש"ח). עובדי משק בית, כגון מטפלים ועוזרות בית, זכאים גם הם להפרשות לפנסיה, כמו כל עובד אחר במשק ויש להפריש בגינם את אותם האחוזים.

מינואר 2018 קיימת חובת הפקדה לטובת קרן הפנסיה גם עבור עובד עצמאי, כאשר גובה ההפקדה הנדרש נקבע לפי הכנסותיו השנתיות של העצמאי.

מדינת ישראל מעוניינת שהציבור יחסוך בקרנות פנסיה, קידום החיסכון בהן בא לידי ביטוי לא רק בחובה להפקיד לפנסיה אלא גם בעידוד הציבור באמצעות הטבות מס, יכולת בחירה חופשית ויכולת מעבר חופשית בין קרנות פנסיה- ללא התערבות או הגבלה מצד המעסיק או מצד קרן הפנסיה וכן באמצעות הורדת גובה דמי הניהול על ידי מנגנון קרנות פנסיה ברירת מחדל.

בחירת קרן פנסיה בנויה מכמה החלטות: בחירת קרן הפנסיה הרצויה, בחירת מסלול ההשקעה בו יושקעו הפקדותיכם ובחירת מסלול הביטוח הרצוי.  אם אינכם בטוחים או לא מעוניינים לבחור - המדינה בוחרת עבורכם קרן פנסיה, מסלול השקעה ומסלול ביטוח: ההפקדות יופנו לאחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל שנבחרו במכרז האחרון שערכה המדינה, מסלול ההשקעה יהיה מסלול תלוי גיל שאחוז המניות בו נקבע לפי גילכם הנוכחי, ומשתנה אוטומטית עם המעבר למדרגת הגיל הבאה. מסלול הביטוח יהיה נכות 75% שארים 100%. עוד מידע על המסלולים האוטומטיים תכלו למצוא בהמשך המאמר. אפשר לשנות כל אחת מההחלטות האלה בכל נקודת זמן, עד הרגע בו תתחילו לקבל קצבה. המדינה מרשה להחליף קרן פנסיה, מסלולי השקעה ומסלולי ביטוח תוך שמירה על זכויות, וותק ואכשרה ובלי תשלום מס, כך שנצלו את ההטבות שהמדינה מציעה ובחנו בעזרת יועץ פנסיוני אחת לתקופה אם ניתן לשפר את תשואות קרן הפנסיה ואת הכיסוי הביטוחי. השוו בעצמכם את ביצועי קרן הפנסיה שלכם וגודל קרן הפנסיה(ככל שהקרן גדולה יותר זה מצביע על איתנות כלכלית וסיכון נמוך יותר של הכספים שלכם) מול קרנות אחרות ומסלולי השקעה אחרים - האם אתם בקרן פנסיה בעלת תשואות טובות יחסית לאחרות, או שהגיע הזמן לשפר .

בעצם כל מוצרי החסכון ארוך טווח שאתם מכירים...

קופת גמל היא תוכנית חיסכון לטווח ארוך או בינוני, המיועדת לצבור כספים שניתן יהיה למשוך בזמן עתידי.

• קופת גמל היא שם כולל לקבוצת מכשירי חיסכון פנסיוניים לטווח בינוני או ארוך. בין המוצרים ניתן למנות קופת גמל לתגמולים, קרן השתלמות, קרן מחלה, פיצויים, קצבה ועוד.

• יחד עם זאת, המינוח "קופת גמל" משמש כמינוח העממי ל"קופת גמל לתגמולים".

• המשקיע בקופת הגמל (לתגמולים) מכונה "עמית", והוא יכול להיות חוסך עצמאי, המצטרף אל קופת הגמל בלי קשר לעבודתו, או עמית שכיר שתשלומיו לקופת הגמל מבוצעים על-ידי מעסיקו.

• המדינה מעודדת חיסכון בקופות גמל ומעניקה זיכוי וניכוי במס לחוסכים.

• רווחי הקופה נובעים מהשקעות המבוצעות על-ידי מנהליה.

• בסוף כל חודש הקופה גובה מהעמיתים דמי ניהול קבועים מהיתרה שנצברה לזכותם.

דמי הניהול אינם תלויים בתשואות הקופה, וזאת כדי למנוע השקעות מסוכנות מצד מנהליה, שהיו עשויות להגדיל את תמלוגיהם.

עמית רשאי לבחור להעביר את ניהול קופת הגמל שבבעלותו לחברה מנהלת אחרת בכל עת שיבחר, וזאת מבלי למשוך את הכספים או להפסיק את ניהולם.

נדגיש שלא מדובר כאן ב קופות גמל שאינן קופות גמל להשקעה.

מי יכול להפריש לקופת גמל?

כל בגיר (מעל גיל 18) רשאי לחסוך בקופות הגמל באופן עצמאי.

עובדים שכירים המועסקים בארגונים וחברות המחויבים להפריש לקופות הגמל זכאים להפרשות על ידי המעסיק.

הפקדה לקופת גמל על-ידי שכיר

כשהחוסך הוא שכיר, התשלום לחיסכון הפנסיוני נחלק בינו לבין מעסיקו.

על פי צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, חובה להפקיד 6% מהשכר על חשבון העובד, 6.5% נוספים על חשבון המעסיק כתגמולים ועוד 6% כרכיב פיצויים עם זאת, העובד והמעסיק יכולים להגדיל את ההפרשות - העובד רשאי להפקיד עד 7% משכרו בכל חודש והמעסיק יכול להפקיד 7.5% כתגמולים, ועוד 8.33% כפיצויים (מוגבל בתקרת שכר).

המעסיק והעובד יכולים להסכים על השלמת פיצויי הפיטורים ל-8.33% (המעסיק רשאי לעשות זאת גם על דעת עצמו ללא הסכמת העובד, אך עליו להודיע לו על כך בכתב).

אין הכרח לבצע את ההפרשות דווקא לקופת גמל. ניתן לבחור במכשיר פנסיוני אחר, כגון קרן פנסיה או ביטוח מנהלים בעבר(כיום רק לאחר מיצוי תקרת ההפרשות).

התשלומים לביטוח הפנסיוני מזכים את החוסך בהטבות מס עד לתקרת שכר מסוימת.

הפקדה לקופת גמל על-ידי עצמאי

חוסך עצמאי, שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד, רשאי להפקיד בחיסכון הפנסיוני שלו עד 16% מהכנסתו החודשית (מוגבל בתקרה) ולהיות זכאי לניכוי מס או לזיכוי מס על תשלומיו.

משיכת הכספים בעת גיל הפרישה

בקופת גמל קיים שוני לגבי אופן תשלום כספים שנצברו בשל הפקדות לפני שנת 2008 לבין כספים שהופקדו לאחר שנת 2008:

החיסכון שנצבר בשל הפקדות לפני שנת 2008 ישולם על ידי קופת הגמל כסכום חד פעמי הוני, כשהחוסך יגיע לגיל הפרישה ללא מיסוי.

כספים שנצברו בשל הפקדות לאחר שנת 2008, ישולמו לחוסך בדרך של פנסיה חודשית לכל ימי חייו של החוסך כקצבה. בעת הפרישה יבחר החוסך מאיזה גוף ירצה לקבל את התשלום החודשי ויעביר אליו את הכספים שצבר, או יפדה בניכוי מס לפי החוק באותה העת.

אדם שזכאי לקצבה הגבוהה מכ-3,850 ₪ לחודש (צמוד למדד פברואר 2008), יוכל למשוך את הסכום שצבר מעבר לסכום זה(הדלתא) כסכום חד פעמי.

קרנות השתלמות הפכו לאחד ממכשירי החיסכון החשובים והמשתלמים במשק, מדובר באפיק היחיד, שאינו לטווח ארוך, שנותר פטור ממס לאחר כל הרפורמות במיסוי שוק ההון בישראל.

קרן השתלמות היא במהות קופת גמל לא משלמת לקצבה(בניגוד נניח לקרן פנסיה) סוג של אפיק חיסכון והשקעה אטרקטיבי במיוחד לטווח בינוני, זהו האפיק היחיד המאפשר לחוסכים, שכירים ועצמאים, לקבל הטבות מס בעת משיכת כספים מבלי להמתין לגיל פרישה.

את הכספים אפשר למשוך כבר בתום 6 שנים, ובמקרים מסוימים אפילו בתום שלוש שנים (לצורך מימון השתלמויות או לימודים או אם העובד הגיע לגיל פרישה).

כאשר אתם מתלבטים בין מספר קרנות השתלמות, חשוב לבחור גוף פיננסי יציב ולבחון את מגוון מסלולי ההשקעה המוצעים בקרן ההשתלמות והתשואות של כל מסלול לאורך השנים, כמובן גם את רמת הסיכון של כל מסלול מתוך מחשבה על צרכי החוסך. ניתן אף לשלב מספר מסלולים בקופה אחת.

כדאי מאד לבדוק את דמי הניהול שמציעים לכם, מקסימום שניתן לגבות לפי החוק זה 2% לשנה מצבירה בלבד, ככל שתיגבו מכם פחות זה מגדיל את החסכון שלכם, אין גביה על ההפקדות השוטפות.

קרן השתלמות היא אפיק חיסכון והשקעה פופולרי ביותר, הרלוונטי גם לשכירים וגם לעצמאים.

קרן השתלמות לשכירים:

שכירים מצורפים לקרן השתלמות על ידי מעסיקיהם. ההפקדה החודשית לקרן השתלמות עומדת על שיעור של 10% משכרו של העובד, כאשר 7.5% הם על חשבון המעסיק ו-2.5% הם על חשבונו של העובד.

קרן השתלמות לעצמאים:

עצמאים רשאים לפתוח אף הם קרן השתלמות, ובמקרה כזה ידרשו להציג אישור מרשויות המס המעיד על היותם עצמאים. ההפקדה של עצמאים אינה נגזרת של השכר החודשי, והעצמאי הוא שבוחר אם להפקיד ובאיזה סכום.

הטבות המס שמקבלים חוסכים בקרן השתלמות:

בדומה למוצרים פנסיונים אחרים, ההפקדות לקרן השתלמות מקנות הטבות במס.

שכירים נהנים מהטבות המס עד הפקדה ביחס לשכר של 15,712 ש"ח וכן נהנים מפטור ממס מרווחי הון במועד המשיכה (בכפוף לתקרת הפטור שקיימת לכל חוסך).

עצמאים נהנים מהטבת מס אף הם, והפקדה עד לתקרה השנתית ביחס להכנסה של 293,397 ש"ח תוכר כהוצאה מוכרת. כמו כן, עצמאים נהנים מפטור ממס רווחי הון במועד המשיכה (בכפוף לתקרת הפטור). קיימת תקרת הפקדה מוכרת בסך של כ12,500ש"ח וקיימת תקרת הפקדה פטורה ממס רווח הון שמתעדכנת כל שנת מס, השנה ב 2026 עומדת על 20,566ש"ח.